<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב זביד</h1>
<h2>דף צה.</h2>
רב זביד יש ספרים חלוקין על הא דגרסי' בהמוכר פירות הל' מרתף של יין אני מוכר לך [ב"ב צ"ה ע"א] דפרכינן התם והתני רב זביד בר אושעיא מרתף של יין אני מוכר לך נותן לו יין שכולו יפה. וכן ההיא דגרסי' בפ"א דמס' ע"ז בסוף הל' שלשה ימים אסור לישא וליתן עמהן [ו' ע"ב] תני רב זביד בר אושעיא דבר שאין מתקיים מוכרין להן אבל לא לוקחין מהן. וכן ההיא נמי דמס' ע"ז פ' ר' ישמעאל הל' לוקחין גת בעוטה [נ"ו ע"א] דאיבעי' להו קיפוי דבור או קיפוי דחביות דאתינן למיפשט ת"ש יין משיקפה אעפ"י שקיפה קולט מן הגת וכו' (ורמינהי) והתנ' רב זביד בר אושעיא יין משירד לבור (מקפה) [ויקפה] וכו', ומייתי' לה נמי בבבא מציעא בהשוכר את הפועלי' [צ"ב ע"ב] וי"ס גורס' תני רב זביד בדבי ר' אושעיא בכולהו ונ"ל אותה גירס' עיקר וכן כתבתי בסדר אושעיא ומצאתי כמו כן בר ר' אושעיא אם הוא בר ר' אושעיא פשיטא דרב זביד זה אינו אותו שכבר כתבתי דכיון דר' אושעיא גרסי' זה רב זביד בנו של ר' אושעיא רבה תלמידו של ר' חייא הוא כי לא מצינו שום אושעיא שנסמך בר' אלא הוא, וכל שאר האמוראים שנקראו אושעיא או סתם נקראו כגון אושעיא ספרא או אושעיא זעירא [תענית כ"ד ע"א] או רב אושעיא, הילכך אין לספק' רב זביד זה בבן אחד מהן אלא בר' אושעיא רבה, ואע"ג דיש לתמוה מפני מה לא נסמך בר' כיון שבארץ ישראל היה, וי"ל כיון שר' אושעיא עלה מבבל כמו שכתבתי בסדר אושעיא [אפשר] שרב זביד בנו נולד ונתעכב בבבל או שמא נולד בארץ ישראל וחזר לבבל. ולפי גירס' הספרים דגרסי בדבי ר' אושעיא יש לפרש שהיה שונה ברייתות ששנויות בדבי ר' אושעיא או לפרש אותו רב זביד שהיה רגיל לשנות ברייתות ששנויות בדבי ר' אושעי' והכי נמי גרסי' בברכות פ' היה קורא בתורה הל' בפרקים שואל מפני הכבוד [י"ד ע"א] בעא מיניה אחי תנא דבי ר' חייא מר' חייא במגילה והלל מהו שיפסיק, ותו בההיא שמעתא גופה בעא מיניה אשיאן תנא דבי ר' אמי מר' אמי השרוי בתענית מהו שיטעום. וכן נמי ההיא דמייתינן בזבחים פ' המזבח מקדש [פ"ג ע"ב] ובהקומץ רבה במנחות [כ"ו ע"ב] ובסדר יומא פ' טרף בקלפי הל' אחרונה [מ"ה ע"ב] תני רב חנניה בר מניומי בדבי ר' אליעזר בן יעקב עיכולי עולה (קטרת) אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עכולי קטרת, דפ' דכולהו הרגילים לשנות דבריהם בבית מדרשם כההיא דגרסי' בפ' הוציאו לו בסדר יומא [נ"ט ע"א]. ובזבחים באיזהו מקומן [נ"ג ע"א] תנא דבי ר' ישמעאל בדבי ר' שמעו' בן יוחי זה וזה יסוד מערבית דרומית ומשכיה גברי לגברא ופירש"י תלמידי ר' ישמעאל היו שונין משנה שנשנית בבית מדרשו של ר' שמעון בן יוחי דזה וזה יסוד מערבי, וכה"ג נמי בסוף זבחים הל' מנוחה ונחלה [קי"ט ע"ב] תנא דבי ר' ישמעאל בדבי ר' שמעון בן יוחי זו וזו ירושלם ברית', ופירש"י התם ברייתא נמצאת בבית מדרשו של ר' שמעון בן יוחי שהיו תלמידי ר' ישמעאל שונין כמותו ושינה לשונו בכאן, מ"מ העיקר שהיו רגילין לשנות דברי רבותם בבית מדרשם אף רב (זה) [זביד] זהו הרגיל לשנות ברייתא דר' אושעיא ואפילו אם נפרש ברב חנניה בר מניומי דתני בדבי ראב"י ההיא מתניתא דנשנית (רב זביד בכמה דוכתי אייתי' תני רב זביד בדבי ר' אושעיא) בבית מדרשו דראב"י כההיא דאיזהו נשך תני רב ספרא ברבית דבי ר' חייא, מ"מ כיון דרב זביד בכמה דוכתי אייתינן תני רב זביד בדבי ר' אושעיא נכון לפרש הרגיל בברייתות שלו או בבית מדרשו. וכן פירש"י [ע"ז ו' ע"ב] רב זביד בדבי ר' אושעיא במתנית' דמתנ' בבית ר' אושעיא ור' אושעיא סדרה למתניתא וכן ר' חייא.
